Vayedaber

Berakhoth

Daf 27b

תַּנִּי מַרְחִיקִין מִצּוֹאַת אָדָם אַרְבַּע אַמּוֹת וּמִצּוֹאַת כְּלָבִים אַרְבַּע אַמּוֹת וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא נוֹתֵן לְעוֹרוֹת. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא נְבֵילָה שֶׁנִּסְרְחָה צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִמֶּנָּהּ אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי אֲבִינָא וּמַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. וְכַמָּה יִרְחִיק מֵהֶן וּמִן הַצּוֹאָה אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי אַמִּי אָמַר רִבִּי שַׁמַּאי תִּיפְתָּר בְּמִישְׁרָה שֶׁל כּוֹבְסִין. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנִי 27b אִם בְּמִישְׁרָה שֶׁל כּוֹבְסִין הָא תַנִּינָן לֹא בַמַּיִם הָרָעִים וְלֹא בְמֵי הַמִּשְׁרָה.

Traduction

Nous enseignons (258)Tossefta, ch. 2. que, pour réciter le shema, il faut s’éloigner de quatre aunes des excréments humains et de la fiente de chien (surtout) au moment où on les emploie pour apprêter les peaux (dans la tannerie).

Pnei Moshe non traduit

תני. בתוספתא פ''ב:

ובשעה שהוא נותן לעורות. שמעבדין אותן בצואת הכלבים ואז ריחן רע:

ומתניתא אמרה כן. שצריך להרחיק מכל ריח רע דהא קתני וכמה ירחיק מהן ואדלעיל מי המשרה קאי ומאי קמ''ל ר' ירמיה:

תיפתר במישרה של כובסין. ואין בהן משום ריח רע וטעמא דמרחיקין מהן משום הכובסין דלא ליתי לאטרודי:

אם במישרה של כובסין הא תנינן וכו'. כלומר נהי דמוקמת לה בשל כובסין הא מיהת תנינן נמי לא במים הרעים והן סרוחין ועלה קתני בסיפא וכמה ירחיק מהן וא''כ ש''מ דמרחיקין מכל ריח רע ועוד מדקתני בחד בבא לא במים הרעים ולא במי משרה ש''מ דחד טעמא אית להו ובמשרה של פשתן קאמר ומפני שריחן רע ואכתי הא דר' ירמיה לא צריכה:

תַּנִּי קָטָן שֶׁהוּא יָכוֹל לֶאֱכוֹל כְּזַיִת דָּגָן פּוֹרְשִׁין מִצּוֹאָתוֹ וּמִמֵּימֵי רַגְלָיו אַרְבַּע אַמּוֹת וְאִים אֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱכוֹל כְּזַיִת דָּגָן אֵין פּוֹרְשִׁין לֹא מִצּוֹאָתוֹ וְלֹא מִמֵּימֵי רַגְלָיו אַרְבַּע אַמּוֹת. בָּעֵי קוֹמִי רִבִּי אַבָּהוּ מִפְּנֵי מַה פּוֹרְשִׁין מִצּוֹאָתוֹ וּמִמֵּימֵי רַגְלָיו. אָמַר לוֹן מִפְּנֵי שֶׁמַּחְשְׁבוֹתָיו רָעוֹת. אָֽמְרִין לֵיהּ וְלֹא קָטָן הוּא. אָמַר לוֹן וְלָא כְתִיב כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעוּרָיו. אָמַר רִבִּי יוּדָן מִנְּעָרָיו כְּתִיב. מִשָּׁעָה שֶׁהוּא נִנְעָר וְיוֹצֵא לָעוֹלָם.

Traduction

Selon les Rabbis Jérémie, Zéri, Abina, Ama, Shamaï, Mana, Aboua, José ben-Hanina, Samuel ben-Isaac, Hiya bar-Abba, José bar-Abbina et Hona, pour réciter le shema et pour faire les prières, il faut s’éloigner de quatre aunes de toutes eaux sales et fétides, d’un cadavre qui sent mauvais, d’excréments humains, d’immondices et d’urine, même de ceux des enfants qui mangent déjà un peu de pain (de la grandeur d’un demi-oeuf, en une fois); de toutes fientes de bêtes, d’animaux et de celles même des volailles; enfin de toutes choses qui sont sales et infectes.

Pnei Moshe non traduit

תני. תוספתא שם:

מפני שמחשבותיו רעות. ומתוך כך מימיו נסרחין:

ולא קטן הוא בתמיה ומאי מחשבות רעות אית ביה:

ולא כתיב כי יצר וגו' מנעריו. וכדאמר ר' יודן דמנעריו חסר וי''ו לומר משעה שננער מבטן אמו ויוצא לעולם יש לו יצר ולב רע:

רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר מַרְחִיקִין מִגְּלַלֵּי בְהֵמָה אַרְבַּע אַמּוֹת. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמַר בְּרַכִּים וּבִלְבַד בְּשֶׁל חֲמוֹר. רִבִּי חִייָא בַּר אַבָּא אָמַר בְּבָא מִן הַדֶּרֶךְ. לֵוִי אָמַר מַרְחִיקִין מִצּוֹאַת חֲזִיר אַרְבַּע אַמּוֹת. וְתַנִּי כֵן מַרְחִיקִין מִצּוֹאַת חֲזִיר אַרְבַע אַמּוֹת. וּמִצּוֹאַת הַנְּמִייָא אַרְבַּע אַמּוֹת. וּמִצּוֹאַת הַתַּרְנְגוֹלִין אַרְבַּע אַמּוֹת. רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רַב חוּנָא וּבִלְבַד בַּאֲדוֹמִים.

Traduction

On demande à R. Aboua: - Pourquoi faut-il s’éloigner des excréments et de l’urine d’un enfant (qui ne sentent pas)? -C’est qu’il est écrit: l’imagination du cœur des hommes est mauvaise dès leur enfance (Gn 8, 21). R. Yadan ajoute que le mot dès leur jeunesse signifie: du jour de la naissance.

Pnei Moshe non traduit

ברכים. שעדיין רכין הן:

בבא מן הדרך. שאז הן ריחן רע מחמת הטרדה:

ותני. בברייתא כן:

ובלבד באדומים. בתרנגולים אדומים:

תַּנִּי מַרְחִיקִין מֵרֵיחַ רַע אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי אַמִּי מִסּוֹף רֵיחַ רַע אַרְבַּע אַמּוֹת. הֲדָא דְאָמַר לְאַחֲרָיו אֲבָל לְפָנָיו עַד מָקוֹם שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת אוֹתוֹ. כַּהֲדָא רִבִּי לִיָּא וַחֲבֵרָייָא הֲווּ יָֽתְבִין קוֹמֵי פּוֹנְדָּקִיָּא בְּרַמְשָׁא. אָֽמְרִין מַהוּ מֵימָר מִילֵּי דְּאוֹרָֽיְתָא. אֲמַר לוֹן מִכֵּיוָן דְּאִילּוּ הֲוָה אִימָמָא הֲוִינָן חָמִייָן מַה קוֹמֵינָן. בְּרַם כְּדוֹן אָסוּר.

Traduction

Nous trouvons que R. Ilaiia et ses compagnons, assis un soir devant un hôtel, (fondaq), sentirent une mauvaise odeur (sans savoir d’où elle venait); ils se demandèrent s’ils pouvaient parler (en cet endroit) de la Loi. R. Ilaiia répondit: S’il faisait jour, nous pourrions voir les immondices puantes (puisque nous les sentons, elles doivent se trouver tout près de nous); donc nous devons nous abstenir (de parler de la tora), ou nous éloigner de quatre aunes.

Pnei Moshe non traduit

מסוף ריח רע. ממקום שכלה הריח רע צריך להרחיק ד' אמות:

כהדא וכו'. כלומר לאו דוקא שעכשיו עיניו רואות אלא אם הוא במקום שיכול לראות ואפי' עכשיו אינו רואה כעין ההיא עובדא:

מהו מימר מיליא דאורייתא. שהמקום מקום מטונף ועכשיו אינו נראה וא''ל מכיון שאם היה ביום היינו רואין את שלפנינו א''כ אף עכשיו אסור הוא:

תַּנִּי גֶּרֶף אֶחָד שֶׁל רְעִי וְאֶחָד שֶׁל מַיִם צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִמֶּנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת. וְשֶׁלִּפְנֵי הַמִּיטָּה נָתַן לְתוֹכוֹ מַיִם כָּל שֶׁהוּא יִקְרָא וְאִם לָאו לֹא יִקְרָא. רִבִּי זָכַּאי אָמַר נָתַן לְתוֹכוֹ רְבִיעִית מַיִם יִקְרָא וְאִם לָאו לֹא יִקְרָא. וּמַהוּ כְדֵי רִבִיעִית רְבִיעִית בְּתוֹךְ רְבִיעִית. אֶחָד כֶּלִי קָטוֹן וְאֶחָד כֶּלִי גָדוֹל. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר שֶׁלְּאַחַר הַמִּיטָּה יִקְרָא שֶׁלִּפְנֵי הַמִּיטָּה לֹא יִקְרָא. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר אֲפִילוּ טְרִקְלִין עֶשֶׂר עַל עֶשֶׂר לֹא יִקְרָא עַד שֶׁיְּכַסֶּנּוּ אוֹ עַד שֶׁיַּנִּיחֶנּוּ תַּחַת הַמִּיטָּה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִי חִייָא בַּר ווָא הוֹרֵי רִבִּי חֲנִינָא תֹּרְתַּיָּה כְּהַדָּא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר.

Traduction

R. Simon b. Eléazar dit: si même la salle, triclinium, a dix aunes carrées et qu’il y ait une immondice, il n’est pas permis de prier avant de l’avoir au moins couverte ou mise sous le lit. Les Rabbis Zaccaï, Simon ben-Gamliel, Jacob ben-Aha, Yéhiia bar-Aba et Hanina dirent: si dans une chambre de quatre aunes carrées (ou plus grande) il se trouve un urinoir, il faut y verser un quart de mesure d’eau (au moins), le couvrir et le cacher, pour pouvoir faire les prières obligatoires.

Pnei Moshe non traduit

תני. בתוספתא שם:

גרף. הוא הכלי:

ומהו כדי רביעית. כלומר השיעור רביעית שנותן אם הוא נותן בתחלה קודם שיטיל מי הרגלים לתוכו והיינו דקאמר נתן לתוכו וכו' אם נתן בתחלה או לבסוף הוא דקאמר שיש בו מי רגלים ואם נתן לתוכו רביעית מים יקרא:

רביעית בתוך רביעית. כלומר אם כבר יש בו מי רגלים נותן לתוכן רביעית מים וקורא אבל בתחלה מטיל לתוכו כל שהן ודיו:

אחד כלי קטן ואחד כלי גדול. שיעורו ברביעית מים:

שלאחר המטה. והמטה מפסקת בינו. לבין הגרף:

שלפני המטה לא יקרא. עד שירחיק ד' אמות:

תרתיה. שם המקום:

רִבִּי בִנְיָמִן בַּר יֶפֶת בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן צוֹאָה כָּל שֶׁהוּא מְבַטְּלָהּ בְּרוֹק. רִבִּי זְעוּרָא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי הֲווּ יָֽתְבִין חָמִין צוֹאָתָה. קָם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי רָקַק עַלָּהּ. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי זְעוּרָא מִן יַמָּא לְטֵיגְנָא.

Traduction

Sur une petite quantité d’immondices, il suffit, selon R. Benjamin bar-Yaphéth, au nom de R. Yohanan, de jeter de l’eau. R. Jacob bar-Zabdi cracha sur une petite quantité d’ordures (croyant que cela suffirait pour les couvrir). R. Zéra lui reprocha cette insuffisance et dit: C’est comme si l’on jetait de suite un poisson de la mer à la poêle, thganon (259)Il avait à peine appris cet avis qu'il le communiqua aussitôt aux autres. Cf. (Gitin 6, 2) (f. 48a)..

Pnei Moshe non traduit

מן ימא לטיגני. כלומר מה תקנת בזה הרוק הלא הוא נימוח מיד ואינו שוהא אלא כמן ימא לטיגני:

תֵּיבָה שֶׁהִיא מְלֵאָה סְפָרִים נוֹתְנָהּ מְרַאֲשׁוֹתֵי הַמִּיטָּה וְאֵינָהּ נוֹתְנָהּ מַרְגְּלוֹת הַמִּיטָּה. רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רִבִּי חוּנָא וְהוּא שֶׁתְּהֵא הַמִּיטָּה גְבוֹתַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהוּ חֶבְלֵי הַמִּיטָּה נוֹגְעִין בַּתֵּיבָה. הוֹרֵי רִבִּי יָסָא בִּמְקוֹמֵיהּ דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק כְּהַדָּא דְּרִבִּי חוּנָה.

Traduction

Il ne faut pas placer la caisse remplie de livres sous les pieds du lit nuptial, mais sous la tête du lit. R. Abbin, au nom de Rabba-Ouna, ajoute: il faut que le lit soit élevé (au-dessus de la terre) de dix palmes au moins et que les cordes (du lit) ne touchent pas la caisse. R. José, remplaçant R. Samuel fils de R. Isaac, approuva cette décision de Rabba-Ouna

Pnei Moshe non traduit

מראשותי המטה. שהוא ישן עליה. והוא שתהא המטה גבוה עשרה טפחים. דאז הויא רשות לעצמה:

חבלי המטה. היוצאין ממנה לא יגעו בהתיבה של ספרים דאם יגעו הוי כמחובר למטה:

Berakhoth

Daf 28a

לֹא יְשַׁמֵּשׁ אָדָם מִיטָּתוֹ וְסֵפֶר תּוֹרָה עִמּוֹ בַבַּיִת. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ אִם הָיָה כָּרוּךְ בְּמַפָּה אוֹ שֶׁהָיָה נָתוּן בְּחַלּוֹן שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים מוּתָּר. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי עוֹשֵׂה לוֹ 28a כִּילְיוֹן.

Traduction

. Il ne faut pas s’approcher de sa femme, dans la chambre où se trouve un Sefer-Tora (rouleau de la Loi), à moins qu’il ne soit placé dans un placard de dix palmes (plus haut que le lit), ou enveloppé dans un linge, mappa, selon R. Jérémie au nom de R. Aboua. R. Yéhoshoua ben-Levi, a mis (en ce cas) un rideau, (cella), devant la Tora

Pnei Moshe non traduit

עושה לו כיליון. כמו כילה ומחיצה בפני עצמו:

לֹא יֵשֵׁב אָדָם עַל גַּבֵּי סַפְסָל שֶׁסֵּפֶר תּוֹרָה נָתוּן עָלָיו. מַעֲשֶׂה בְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל גַּבֵּי סַפְסָל שֶׁסֵּפֶר תּוֹרָה נָתוּן עָלָיו וְהִרְתִּיעַ מִלְּפָנָיו כְּמַרְתִּיעַ מִלִּפְנֵי נָחָשׁ. אִם הָיָה נָתוּן עַל גַּבֵּי דָבָר אַחֵר מוּתָּר. עַד הֵיכָן. רִבִּי אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי חוּנָא טֶפַח. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָא אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא.

Traduction

. Il n’est pas permis de s’asseoir sur le banc où est placée la Tora (loi). Il est arrivé à R. Eléazar de s’apercevoir qu’il était assis sur un banc où se trouvait un rouleau de la loi, il se troubla et se leva en tremblant, comme quelqu’un qui aperçoit à côté de lui un serpent. Si ce rouleau se trouve sur un autre objet (comme une planche) posé sur le banc, on peut s’y asseoir. R. Houna, répond qu’il faut qu’elle (la planche) soit grosse comme le poing. R. Jérémie, au nom de R. Zéra, dit qu’il suffit que le rouleau soit placé au-dessus du siège (d’une hauteur ou épaisseur quelconque

Pnei Moshe non traduit

עד היכן. יהיה גבוה זה הדבר אחר:

דִּייסַקִּי שֶׁהִיא מְלֵאָה סְפָרִים אוֹ שֶׁהָיוּ בְתוֹכָהּ עַצְמוֹת הַמֵּת הֲרֵי זֶה מִפְשִׁילָן מֵאֲחוֹרָיו וְרוֹכֵב.

Traduction

Monté sur un âne (ou un cheval) et ayant avec soi un bissac disaccion rempli de livres ou d’os de cadavre, il faut l’attacher derrière soi (c’est-à-dire qu’il ne faut pas s’asseoir dessus

Pnei Moshe non traduit

דיסקי. שק:

מפשילן. על החמור מאחוריו ורוכב ואינו חושש:

תְּפִילִין תּוֹלֶה אוֹתָן מְרַאֲשׁוֹת הַמִּיטָּה וְאֵינוֹ תוֹלֶה אוֹתָם מַרְגְּלוֹת הַמִּיטָּה. רִבִּי שְׁמוּאֵל רִבִּי אַבָּהוּ רִבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָא רִבִּי הָיָה תוֹלֶה אֶת הַתְּפִילִין בִּמְרַאֲשׁוֹת הַמִּיטָּה. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ וּבִלְבַד דְּלָא יַעֲבֵיד כְּהָדֵין דִּייקֻלָּרָא אֶלָּא תְּפִילִּין מִלְּמַעְלָן וּרְצוּעוֹת מִלְּמַטָּן.

Traduction

). Les phylactères doivent être placés au-dessus du lit, du côté où repose la tête, et non pas aux pieds. R. Samuel, R. Abba et R. Eléazar disent, au nom de R. Hanina, que Rabbi accrochait ainsi ses théphilines. Selon R. Hiski, au nom de R. Aboua, il ne faut pas les accrocher, comme les vendeurs de paniers accrochent leur marchandise (qui pend en bas) on accrochera les phylactères par les boîtes, en laissant pendre les courroies.

Pnei Moshe non traduit

כהדין דיקלרא. כמו הסל הזה שתולין הרצועה מלמעלה והסל מלמטה שהוא דרך בזיון אלא צריך שיהו קציצות התפילין מלמעלן ורצועות יהיו תלוין מלמטן דיקולרא סל בפ''ק דמגילה אי חקלאה מלכא ליהוי דיקולא מצואריה לא נחית:

תַּנָּא רִבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן שָׁאוּל הָעוֹטֵשׁ בִּתְפִילָּתוֹ סִימָן רַע לוֹ. הֲדָא דְאַתְּ אֲמַר מִלְּמַטָּה אֲבָל מִלְּמַעֲלָה לֹא. אַתְיָא דָּמַר רִבִּי חֲנִינָא אֲנִי רָאִיתִי אֶת רִבִּי מְפַהֵק וּמְעַטֵּשׁ וְנוֹתֵן יָדָיו עַל פִּיו אֲבָל לֹא רוֹקֵק. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲפִילוּ רוֹקֵק כְּדֵי שֶׁיְּהֵא כוֹסוֹ נָקִי. לְפָנָיו אָסוּר לְאַחֲרָיו מוּתָּר. לִימִינוֹ אָסוּר לִשְׂמֹאלוֹ מוּתָּר. הֲדָא הוּא דִכְתִיב יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף. כָּל עַמָּא מוֹדַיי בְּהָהֵין דְּרָקַק אִיצְטְלִין דְּהוּא אָסוּר. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר הָרוֹקֵק בְּבֵית הַכְּנֶסֶת כְּרוֹקֵק בְּבָבַת עֵינוֹ. רִבִּי יוֹנָה רָקַק וְשִׁייֵף. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר חֲלַפְתָּא בְּשֵׁם רַב אָדָא בַּר אַחֲוָה הַמִּתְפַּלֵּל אַל יָרוֹק עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי אָבוּן וְכֵן הָרוֹקֵק אַל יִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת.

Traduction

R. Halaphta apprend qu’il faut se retenir de bailler et de hoqueter pendant les prières. R. Hanina raconte avoir vu Rabbi qui, en faisant ses prières, mettait la main sur sa bouche s’il baillait ou éternuait, et ne crachait jamais (pendant les prières). Selon R. Yohanan, on peut cracher, afin de ne pas avoir la bouche embarrassée pour faire les prières; mais il faut cracher à l’écart et du côté gauche et non pas du côté droit (celui-ci étant plus estimé), parce qu’il est écrit: Il en tombera mille à ton côté (gauche) et dix mille à ta droite (Ps 91, 7). Tous reconnaissent qu’il est défendu de couvrir le crachat, avec ses vêtements, stola. R. Yéhoshoua ben-Levi disait: Celui qui crache dans la synagogue (pendant la prière) se fait honte à lui-même. R. Jonas cependant y crachait, mais il le couvrait du pied. R. Jérémie ou R. Samuel b. Halafta dit au nom de R. Ada b. Ahwa (260)J. (Megila 3, 1)., il ne faut cracher (pendant les prières) qu’après avoir fait quatre aunes de chemin.

Pnei Moshe non traduit

אתיא. הא כדאמר ר' חנינא שראה את רבי מעטש מלמעלה בתפלתו:

ונותן ידיו על פיו. מפני הפיהוק:

כדי שיהא כוסו נקי. פיו ושפתיו יהיו נקיים בתפלה:

לפניו אסור. לרוק כלל:

לימינו. אם רוקק לצדו אסור לרוק לימינו ולשמאלו מותר:

הדא הוא דכתיב יפול מצדך אלף. ורבבה מימינך אלמא דהימין שהוא חשיב והוא סובל הרבבה שלא יגשו אליו:

בההין דהוא רקק איצטלין דהוא מותר. גרסי' וט''ס בספרי הדפוס. אם הוא רוקק באיצטלא ובבגד שלו או במטפחת כ''ע מודים שהוא מותר:

ושייף. ברגלו:

המתפלל אל ירוק. מיד אחר שסיים מפני שעדיין תפלתו שגורה בפיו:

עד שיהלך ד' אמות. לאו דוקא אלא כלומר עד שישהא כדי הילוך ד' אמות כדלקמן:

וכן הרוקק אל יתפלל. מיד אחר הרקיקה:

וְכֵן הַמַּטִּיל מַיִם אַל יִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא לֹא סוֹף דָּבָר עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. אֶלָּא אֲפִילוּ שָׁהָא כְּדֵי הִילּוּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי אַמִּי אִם אוֹמֵר אַתָּה עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת יְהֵא אָסוּר אֲנִי אוֹמֵר אַחֵר בָּא וְהִטִּיל שָׁם.

Traduction

Selon R. José bar-Abbin, après avoir uriné ou craché, il faut faire également un chemin de quatre aunes (avant de reprendre). R. Jacob bar-Aha ajoute (261)Cf. ci-après, (4, 6). qu’il ne s’agit pas de faire le chemin de quatre aunes, mais seulement d’attendre un temps à peu près égal à ce parcours. R. Amma, d’accord avec ce dernier, l’explique ainsi: Si l’on était obligé de faire un chemin de quatre aunes, il se pourrait qu’en parcourant cet espace on arrivât à un endroit plus sale encore.

Pnei Moshe non traduit

לא סוף דבר וכו'. כדפרישית:

א''ר אמי. ודאי דהכי הויא שאם אתה אומר עד שיהלך ארבע אמות בדוקא א''כ המטיל מים והולך ד' אמות יהא אסור להתפלל שם לפי שאני אומר שמא אחר בא והטיל שם מים מתחלה וכלומר אם אתה חושש לכך אין לדבר סוף שאפי' בכל הדרך יהא אסור להתפלל שמא אחד הטיל מים בכאן אלא ודאי אין חוששין לזה המקום וכששוהא כדי הילוך ד' אמות שאז אינם ניכרין מותר:

רִבִּי אַבָּא בְשֵׁם רַב צוֹאָה עַד שֶׁתְּיַבֵּשׁ כְּעֶצֶם. מַיִם כָּל זְמָן שֶׁהֵן מַטְפִּיחִין. גְּנִיבָא אָמַר כָּל זְמָן שֶׁרִישׁוּמָן נִיכָּר. שְׁמוּאֵל אָמַר עַד שֶׁיִּקְרְמוּ פָנֶיהָ. שִׁמְעוֹן בַּר ווָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן עַד שֶׁיִּקְרְמוּ פָנֶיהָ. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי זְעוּרָא בְּשֵׁם רַב צוֹאָה אֲפִילוּ כְעֶצֶם אֲסוּרָה. שְׁמוּאֵל אָמַר עַד שֶׁיִּקְרְמוּ פָנֶיהָ. שִׁמְעוֹן בַּר ווָא אָמַר בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן עַד שֶׁיִּקְרְמוּ פָנֶיהָ. אָמַר חִזְקִיָּה רִבִּי אַבָּא מַחְמִיר בְּמַיִם יוֹתֵר מִן הַצּוֹאָה. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא מִן הֲדָא דִגְנִיבָא. אָמַר לוֹ אֲפִילוּ עֲשׂוּיָה כְעֶצֶם אֲסוּרָה שֶׁמַּמָּשָׁהּ קַייָם מַיִם אֵין מַמָּשָּׁהּ קַייָם.

Traduction

R. Abba, au nom de Rabba, dit: Il ne faut pas prier dans un endroit où il existe des immondices ou de l’urine non séchées. Guénouba ajoute: Pendant que l’endroit porte encore les traces de l’urine (il ne faut pas y faire ses prières). Selon Samuel (on peut faire ses prières) aussitôt que les immondices sont en train de sécher. Simon bar-Aba, au nom de R. Yohanan, approuve Samuel. R. Jérémie et R. Zéra, au nom de Rabba, disent: Quand même les ordures seraient sèches comme des os, il ne faut pas faire ses prières. Samuel répète cependant ses paroles et les soutient. R. Simon bar-Aba, au nom de R. Yohanan, est d’accord en cela avec Samuel. Hiski dit alors: ''Abba (ou Rabbe) est plus scrupuleux pour l’urine que pour les immondices''. R. Manna lui répond: Tu t’en rapportes donc à ce que Guénouha a dit au nom de Rabbe (plus haut)''!

Pnei Moshe non traduit

עד שתיבש כעצם. ואז מותר לקרות ק''ש כנגדה ולהתפלל:

מים. מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסור:

כל זמן שרישומן ניכר. אפי' אינן מטפיחין אסור:

עד שיקרמו פניה. שלמעלה בצואה וכן אמר שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן ולא בעינן עד שתיבש כעצם:

ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב. לא כדאמר ר' אבא בשמו אלא כך אמר רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה:

שמואל אמר וכו'. כלומר בהא דקאמר משמיה דשמואל ור' יוחנן מודו ר' ירמיה ור''ז דכן סבירא להו כדאמר ר' אבא בשמייהו:

אמר חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה. בתמיה ואכתי לא פירש דבריו עד לקמן:

א''ל ר' מנא מן הדא דגניבא. כלומר אם כך הוא כוונת דעתך בתמיה דהא אי למאי דאמר ר' אבא משמיה דרב אתה מתמיה שמחמיר במי רגלים יותר מן הצואה וכי היכן הוא מחמיר והלא איהו קאמר דרב סבר במים כל זמן שהן מטפיחין דוחא ובצואה צריך שתיבש כעצם ואם כן בצואה הוא מחמיר ואם מן הדא דגניבא דקאמר ר' אבא משמיה כל זמן שרישומן ניכר אתה מתמיה שלפ''ז הן חמורין יותר מן הצואה שאע''פ שרישומה ניכר אם יבשה כעצם מותר קשיא ומאי שייך סברא דגניבא לדרב דילמא באמת גניבא מחמיר עוד יותר בצואה:

א''ל. חזקיה לא כמאי דסלקא אדעתך שאני מתמיה מן הדא דגניבא אלא למאי דאמר ר' אבא משמיה דרבגופיה אני מתמיה לפי שבדין הוא שצואה אפי' היא יבישה כעצם אסורה שעדיין משמשות שלה קיים אבל מי רגלים אין ממשן קיים ואע''פ שמטפיחין מ''מ נבלעין בארץ הן ואיהו קאמר דרב ס''ל במים כל זמן שהן מטפיחין אסור וצואה אם יבשה כעצם מותר ועל זה אני תמה דלדידיה אליבא דרב מחמיר הוא במים יותר מן הצואה אלא ודאי מחוורתא כר' זעירא בשם רב:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source