תַּנִּי קָטָן שֶׁהוּא יָכוֹל לֶאֱכוֹל כְּזַיִת דָּגָן פּוֹרְשִׁין מִצּוֹאָתוֹ וּמִמֵּימֵי רַגְלָיו אַרְבַּע אַמּוֹת וְאִים אֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱכוֹל כְּזַיִת דָּגָן אֵין פּוֹרְשִׁין לֹא מִצּוֹאָתוֹ וְלֹא מִמֵּימֵי רַגְלָיו אַרְבַּע אַמּוֹת. בָּעֵי קוֹמִי רִבִּי אַבָּהוּ מִפְּנֵי מַה פּוֹרְשִׁין מִצּוֹאָתוֹ וּמִמֵּימֵי רַגְלָיו. אָמַר לוֹן מִפְּנֵי שֶׁמַּחְשְׁבוֹתָיו רָעוֹת. אָֽמְרִין לֵיהּ וְלֹא קָטָן הוּא. אָמַר לוֹן וְלָא כְתִיב כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעוּרָיו. אָמַר רִבִּי יוּדָן מִנְּעָרָיו כְּתִיב. מִשָּׁעָה שֶׁהוּא נִנְעָר וְיוֹצֵא לָעוֹלָם.
Pnei Moshe (non traduit)
תני. תוספתא שם:
מפני שמחשבותיו רעות. ומתוך כך מימיו נסרחין:
ולא קטן הוא בתמיה ומאי מחשבות רעות אית ביה:
ולא כתיב כי יצר וגו' מנעריו. וכדאמר ר' יודן דמנעריו חסר וי''ו לומר משעה שננער מבטן אמו ויוצא לעולם יש לו יצר ולב רע:
תַּנִּי מַרְחִיקִין מִצּוֹאַת אָדָם אַרְבַּע אַמּוֹת וּמִצּוֹאַת כְּלָבִים אַרְבַּע אַמּוֹת וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא נוֹתֵן לְעוֹרוֹת. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא נְבֵילָה שֶׁנִּסְרְחָה צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִמֶּנָּהּ אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי אֲבִינָא וּמַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. וְכַמָּה יִרְחִיק מֵהֶן וּמִן הַצּוֹאָה אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי אַמִּי אָמַר רִבִּי שַׁמַּאי תִּיפְתָּר בְּמִישְׁרָה שֶׁל כּוֹבְסִין. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנִי 27b אִם בְּמִישְׁרָה שֶׁל כּוֹבְסִין הָא תַנִּינָן לֹא בַמַּיִם הָרָעִים וְלֹא בְמֵי הַמִּשְׁרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
תני. בתוספתא פ''ב:
ובשעה שהוא נותן לעורות. שמעבדין אותן בצואת הכלבים ואז ריחן רע:
ומתניתא אמרה כן. שצריך להרחיק מכל ריח רע דהא קתני וכמה ירחיק מהן ואדלעיל מי המשרה קאי ומאי קמ''ל ר' ירמיה:
תיפתר במישרה של כובסין. ואין בהן משום ריח רע וטעמא דמרחיקין מהן משום הכובסין דלא ליתי לאטרודי:
אם במישרה של כובסין הא תנינן וכו'. כלומר נהי דמוקמת לה בשל כובסין הא מיהת תנינן נמי לא במים הרעים והן סרוחין ועלה קתני בסיפא וכמה ירחיק מהן וא''כ ש''מ דמרחיקין מכל ריח רע ועוד מדקתני בחד בבא לא במים הרעים ולא במי משרה ש''מ דחד טעמא אית להו ובמשרה של פשתן קאמר ומפני שריחן רע ואכתי הא דר' ירמיה לא צריכה:
רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר מַרְחִיקִין מִגְּלַלֵּי בְהֵמָה אַרְבַּע אַמּוֹת. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמַר בְּרַכִּים וּבִלְבַד בְּשֶׁל חֲמוֹר. רִבִּי חִייָא בַּר אַבָּא אָמַר בְּבָא מִן הַדֶּרֶךְ. לֵוִי אָמַר מַרְחִיקִין מִצּוֹאַת חֲזִיר אַרְבַּע אַמּוֹת. וְתַנִּי כֵן מַרְחִיקִין מִצּוֹאַת חֲזִיר אַרְבַע אַמּוֹת. וּמִצּוֹאַת הַנְּמִייָא אַרְבַּע אַמּוֹת. וּמִצּוֹאַת הַתַּרְנְגוֹלִין אַרְבַּע אַמּוֹת. רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רַב חוּנָא וּבִלְבַד בַּאֲדוֹמִים.
Pnei Moshe (non traduit)
ותני. בברייתא כן:
ובלבד באדומים. בתרנגולים אדומים:
ברכים. שעדיין רכין הן:
בבא מן הדרך. שאז הן ריחן רע מחמת הטרדה:
תַּנִּי מַרְחִיקִין מֵרֵיחַ רַע אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי אַמִּי מִסּוֹף רֵיחַ רַע אַרְבַּע אַמּוֹת. הֲדָא דְאָמַר לְאַחֲרָיו אֲבָל לְפָנָיו עַד מָקוֹם שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת אוֹתוֹ. כַּהֲדָא רִבִּי לִיָּא וַחֲבֵרָייָא הֲווּ יָֽתְבִין קוֹמֵי פּוֹנְדָּקִיָּא בְּרַמְשָׁא. אָֽמְרִין מַהוּ מֵימָר מִילֵּי דְּאוֹרָֽיְתָא. אֲמַר לוֹן מִכֵּיוָן דְּאִילּוּ הֲוָה אִימָמָא הֲוִינָן חָמִייָן מַה קוֹמֵינָן. בְּרַם כְּדוֹן אָסוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
מסוף ריח רע. ממקום שכלה הריח רע צריך להרחיק ד' אמות:
כהדא וכו'. כלומר לאו דוקא שעכשיו עיניו רואות אלא אם הוא במקום שיכול לראות ואפי' עכשיו אינו רואה כעין ההיא עובדא:
מהו מימר מיליא דאורייתא. שהמקום מקום מטונף ועכשיו אינו נראה וא''ל מכיון שאם היה ביום היינו רואין את שלפנינו א''כ אף עכשיו אסור הוא:
תַּנִּי גֶּרֶף אֶחָד שֶׁל רְעִי וְאֶחָד שֶׁל מַיִם צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִמֶּנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת. וְשֶׁלִּפְנֵי הַמִּיטָּה נָתַן לְתוֹכוֹ מַיִם כָּל שֶׁהוּא יִקְרָא וְאִם לָאו לֹא יִקְרָא. רִבִּי זָכַּאי אָמַר נָתַן לְתוֹכוֹ רְבִיעִית מַיִם יִקְרָא וְאִם לָאו לֹא יִקְרָא. וּמַהוּ כְדֵי רִבִיעִית רְבִיעִית בְּתוֹךְ רְבִיעִית. אֶחָד כֶּלִי קָטוֹן וְאֶחָד כֶּלִי גָדוֹל. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר שֶׁלְּאַחַר הַמִּיטָּה יִקְרָא שֶׁלִּפְנֵי הַמִּיטָּה לֹא יִקְרָא. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר אֲפִילוּ טְרִקְלִין עֶשֶׂר עַל עֶשֶׂר לֹא יִקְרָא עַד שֶׁיְּכַסֶּנּוּ אוֹ עַד שֶׁיַּנִּיחֶנּוּ תַּחַת הַמִּיטָּה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִי חִייָא בַּר ווָא הוֹרֵי רִבִּי חֲנִינָא תֹּרְתַּיָּה כְּהַדָּא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר.
Pnei Moshe (non traduit)
רביעית בתוך רביעית. כלומר אם כבר יש בו מי רגלים נותן לתוכן רביעית מים וקורא אבל בתחלה מטיל לתוכו כל שהן ודיו:
תני. בתוספתא שם:
גרף. הוא הכלי:
ומהו כדי רביעית. כלומר השיעור רביעית שנותן אם הוא נותן בתחלה קודם שיטיל מי הרגלים לתוכו והיינו דקאמר נתן לתוכו וכו' אם נתן בתחלה או לבסוף הוא דקאמר שיש בו מי רגלים ואם נתן לתוכו רביעית מים יקרא:
אחד כלי קטן ואחד כלי גדול. שיעורו ברביעית מים:
שלאחר המטה. והמטה מפסקת בינו. לבין הגרף:
שלפני המטה לא יקרא. עד שירחיק ד' אמות:
תרתיה. שם המקום:
רִבִּי בִנְיָמִן בַּר יֶפֶת בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן צוֹאָה כָּל שֶׁהוּא מְבַטְּלָהּ בְּרוֹק. רִבִּי זְעוּרָא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי הֲווּ יָֽתְבִין חָמִין צוֹאָתָה. קָם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי רָקַק עַלָּהּ. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי זְעוּרָא מִן יַמָּא לְטֵיגְנָא.
Pnei Moshe (non traduit)
מן ימא לטיגני. כלומר מה תקנת בזה הרוק הלא הוא נימוח מיד ואינו שוהא אלא כמן ימא לטיגני:
תֵּיבָה שֶׁהִיא מְלֵאָה סְפָרִים נוֹתְנָהּ מְרַאֲשׁוֹתֵי הַמִּיטָּה וְאֵינָהּ נוֹתְנָהּ מַרְגְּלוֹת הַמִּיטָּה. רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רִבִּי חוּנָא וְהוּא שֶׁתְּהֵא הַמִּיטָּה גְבוֹתַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהוּ חֶבְלֵי הַמִּיטָּה נוֹגְעִין בַּתֵּיבָה. הוֹרֵי רִבִּי יָסָא בִּמְקוֹמֵיהּ דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק כְּהַדָּא דְּרִבִּי חוּנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
מראשותי המטה. שהוא ישן עליה. והוא שתהא המטה גבוה עשרה טפחים. דאז הויא רשות לעצמה:
חבלי המטה. היוצאין ממנה לא יגעו בהתיבה של ספרים דאם יגעו הוי כמחובר למטה:
לֹא יְשַׁמֵּשׁ אָדָם מִיטָּתוֹ וְסֵפֶר תּוֹרָה עִמּוֹ בַבַּיִת. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ אִם הָיָה כָּרוּךְ בְּמַפָּה אוֹ שֶׁהָיָה נָתוּן בְּחַלּוֹן שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים מוּתָּר. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי עוֹשֵׂה לוֹ 28a כִּילְיוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
עושה לו כיליון. כמו כילה ומחיצה בפני עצמו:
לֹא יֵשֵׁב אָדָם עַל גַּבֵּי סַפְסָל שֶׁסֵּפֶר תּוֹרָה נָתוּן עָלָיו. מַעֲשֶׂה בְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל גַּבֵּי סַפְסָל שֶׁסֵּפֶר תּוֹרָה נָתוּן עָלָיו וְהִרְתִּיעַ מִלְּפָנָיו כְּמַרְתִּיעַ מִלִּפְנֵי נָחָשׁ. אִם הָיָה נָתוּן עַל גַּבֵּי דָבָר אַחֵר מוּתָּר. עַד הֵיכָן. רִבִּי אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי חוּנָא טֶפַח. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָא אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא.
Pnei Moshe (non traduit)
עד היכן. יהיה גבוה זה הדבר אחר:
דִּייסַקִּי שֶׁהִיא מְלֵאָה סְפָרִים אוֹ שֶׁהָיוּ בְתוֹכָהּ עַצְמוֹת הַמֵּת הֲרֵי זֶה מִפְשִׁילָן מֵאֲחוֹרָיו וְרוֹכֵב.
Pnei Moshe (non traduit)
דיסקי. שק:
מפשילן. על החמור מאחוריו ורוכב ואינו חושש:
תְּפִילִין תּוֹלֶה אוֹתָן מְרַאֲשׁוֹת הַמִּיטָּה וְאֵינוֹ תוֹלֶה אוֹתָם מַרְגְּלוֹת הַמִּיטָּה. רִבִּי שְׁמוּאֵל רִבִּי אַבָּהוּ רִבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָא רִבִּי הָיָה תוֹלֶה אֶת הַתְּפִילִין בִּמְרַאֲשׁוֹת הַמִּיטָּה. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ וּבִלְבַד דְּלָא יַעֲבֵיד כְּהָדֵין דִּייקֻלָּרָא אֶלָּא תְּפִילִּין מִלְּמַעְלָן וּרְצוּעוֹת מִלְּמַטָּן.
Pnei Moshe (non traduit)
כהדין דיקלרא. כמו הסל הזה שתולין הרצועה מלמעלה והסל מלמטה שהוא דרך בזיון אלא צריך שיהו קציצות התפילין מלמעלן ורצועות יהיו תלוין מלמטן דיקולרא סל בפ''ק דמגילה אי חקלאה מלכא ליהוי דיקולא מצואריה לא נחית:
תַּנָּא רִבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן שָָׁאוּל הָעוֹטֵשׁ בִּתְפִילָּתוֹ סִימָן רַע לוֹ. הֲדָא דְאַתְּ אֲמַר מִלְּמַטָּה אֲבָל מִלְּמַעֲלָה לֹא. אַתְיָא דָּמַר רִבִּי חֲנִינָא אֲנִי רָאִיתִי אֶת רִבִּי מְפַהֵק וּמְעַטֵּשׁ וְנוֹתֵן יָדָיו עַל פִּיו אֲבָל לֹא רוֹקֵק. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲפִילוּ רוֹקֵק כְּדֵי שֶׁיְּהֵא כוֹסוֹ נָקִי. לְפָנָיו אָסוּר לְאַחֲרָיו מוּתָּר. לִימִינוֹ אָסוּר לִשְׂמֹאלוֹ מוּתָּר. הֲדָא הוּא דִכְתִיב יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף. כָּל עַמָּא מוֹדַיי בְּהָהֵין דְּרָקַק אִיצְטְלִין דְּהוּא אָסוּר. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר הָרוֹקֵק בְּבֵית הַכְּנֶסֶת כְּרוֹקֵק בְּבָבַת עֵינוֹ. רִבִּי יוֹנָה רָקַק וְשִׁייֵף. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר חֲלַפְתָּא בְּשֵׁם רַב אָדָא בַּר אַחֲוָה הַמִּתְפַּלֵּל אַל יָרוֹק עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי אָבוּן וְכֵן הָרוֹקֵק אַל יִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
הדא הוא דכתיב יפול מצדך אלף. ורבבה מימינך אלמא דהימין שהוא חשיב והוא סובל הרבבה שלא יגשו אליו:
בההין דהוא רקק איצטלין דהוא מותר. גרסי' וט''ס בספרי הדפוס. אם הוא רוקק באיצטלא ובבגד שלו או במטפחת כ''ע מודים שהוא מותר:
ושייף. ברגלו:
המתפלל אל ירוק. מיד אחר שסיים מפני שעדיין תפלתו שגורה בפיו:
עד שיהלך ד' אמות. לאו דוקא אלא כלומר עד שישהא כדי הילוך ד' אמות כדלקמן:
וכן הרוקק אל יתפלל. מיד אחר הרקיקה:
לימינו. אם רוקק לצדו אסור לרוק לימינו ולשמאלו מותר:
אתיא. הא כדאמר ר' חנינא שראה את רבי מעטש מלמעלה בתפלתו:
ונותן ידיו על פיו. מפני הפיהוק:
כדי שיהא כוסו נקי. פיו ושפתיו יהיו נקיים בתפלה:
לפניו אסור. לרוק כלל:
וְכֵן הַמַּטִּיל מַיִם אַל יִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא לֹא סוֹף דָּבָר עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. אֶלָּא אֲפִילוּ שָׁהָא כְּדֵי הִילּוּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי אַמִּי אִם אוֹמֵר אַתָּה עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת יְהֵא אָסוּר אֲנִי אוֹמֵר אַחֵר בָּא וְהִטִּיל שָׁם.
Pnei Moshe (non traduit)
לא סוף דבר וכו'. כדפרישית:
א''ר אמי. ודאי דהכי הויא שאם אתה אומר עד שיהלך ארבע אמות בדוקא א''כ המטיל מים והולך ד' אמות יהא אסור להתפלל שם לפי שאני אומר שמא אחר בא והטיל שם מים מתחלה וכלומר אם אתה חושש לכך אין לדבר סוף שאפי' בכל הדרך יהא אסור להתפלל שמא אחד הטיל מים בכאן אלא ודאי אין חוששין לזה המקום וכששוהא כדי הילוך ד' אמות שאז אינם ניכרין מותר:
רִבִּי אַבָּא בְשֵׁם רַב צוֹאָה עַד שֶׁתְּיַבֵּשׁ כְּעֶצֶם. מַיִם כָּל זְמָן שֶׁהֵן מַטְפִּיחִין. גְּנִיבָא אָמַר כָּל זְמָן שֶׁרִישׁוּמָן נִיכָּר. שְׁמוּאֵל אָמַר עַד שֶׁיִּקְרְמוּ פָנֶיהָ. שִׁמְעוֹן בַּר ווָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן עַד שֶׁיִּקְרְמוּ פָנֶיהָ. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי זְעוּרָא בְּשֵׁם רַב צוֹאָה אֲפִילוּ כְעֶצֶם אֲסוּרָה. שְׁמוּאֵל אָמַר עַד שֶׁיִּקְרְמוּ פָנֶיהָ. שִׁמְעוֹן בַּר ווָא אָמַר בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן עַד שֶׁיִּקְרְמוּ פָנֶיהָ. אָמַר חִזְקִיָּה רִבִּי אַבָּא מַחְמִיר בְּמַיִם יוֹתֵר מִן הַצּוֹאָה. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא מִן הֲדָא דִגְנִיבָא. אָמַר לוֹ אֲפִילוּ עֲַשׂוּיָה כְעֶצֶם אֲסוּרָה שֶׁמַּמָּשָׁהּ קַייָם מַיִם אֵין מַמָּשָּׁהּ קַייָם.
Pnei Moshe (non traduit)
עד שתיבש כעצם. ואז מותר לקרות ק''ש כנגדה ולהתפלל:
מים. מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסור:
כל זמן שרישומן ניכר. אפי' אינן מטפיחין אסור:
עד שיקרמו פניה. שלמעלה בצואה וכן אמר שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן ולא בעינן עד שתיבש כעצם:
ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב. לא כדאמר ר' אבא בשמו אלא כך אמר רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה:
שמואל אמר וכו'. כלומר בהא דקאמר משמיה דשמואל ור' יוחנן מודו ר' ירמיה ור''ז דכן סבירא להו כדאמר ר' אבא בשמייהו:
אמר חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה. בתמיה ואכתי לא פירש דבריו עד לקמן:
א''ל ר' מנא מן הדא דגניבא. כלומר אם כך הוא כוונת דעתך בתמיה דהא אי למאי דאמר ר' אבא משמיה דרב אתה מתמיה שמחמיר במי רגלים יותר מן הצואה וכי היכן הוא מחמיר והלא איהו קאמר דרב סבר במים כל זמן שהן מטפיחין דוחא ובצואה צריך שתיבש כעצם ואם כן בצואה הוא מחמיר ואם מן הדא דגניבא דקאמר ר' אבא משמיה כל זמן שרישומן ניכר אתה מתמיה שלפ''ז הן חמורין יותר מן הצואה שאע''פ שרישומה ניכר אם יבשה כעצם מותר קשיא ומאי שייך סברא דגניבא לדרב דילמא באמת גניבא מחמיר עוד יותר בצואה:
א''ל. חזקיה לא כמאי דסלקא אדעתך שאני מתמיה מן הדא דגניבא אלא למאי דאמר ר' אבא משמיה דרבגופיה אני מתמיה לפי שבדין הוא שצואה אפי' היא יבישה כעצם אסורה שעדיין משמשות שלה קיים אבל מי רגלים אין ממשן קיים ואע''פ שמטפיחין מ''מ נבלעין בארץ הן ואיהו קאמר דרב ס''ל במים כל זמן שהן מטפיחין אסור וצואה אם יבשה כעצם מותר ועל זה אני תמה דלדידיה אליבא דרב מחמיר הוא במים יותר מן הצואה אלא ודאי מחוורתא כר' זעירא בשם רב:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source